<h1>ראב"ן סימן רל"א</h1>
<h2>דף מה.</h2>
ניקב הקנה למטה מן החזה בפנים של שתי צלעות שחותך עם החזה אילך ואילך והם נמי נקראין חזה, נידון כריאה בנקב משהו. ומכאן נ"ל דאותן אוני דריאה שביניהם הגרגרת כי נסרכו לה טריפה, אע"ג דמקום רביתא הוא משום דספק הוא אם אותו הקרום שהוא הסירכא אם מחמת נקב הריאה הוא או מחמת נקב הקנה שהוא נמי במשהו. ומדתנא גביה איזהו חזה הרואה פני הקרקע, וזהו מה שבין הצלעות אילך ואילך ושני גידין פושטין שם אחד מכאן ואחד מכאן ממקום חיבור הצלעות והחזה וגם שתי צלעות הקטנות שחותך עם החזה אילך ואילך נ"ל, דמהכא דיקדק מר רב יהודה גאון דאם נסרכו האונות בחזה לפנים מן החוטין או באותן שתי צלעות קטנות הוי כאילו נסרכו בחזה וטריפה, ועוד דלאו דופן איקרי אלא חזה וריאה שניקבה אמרינן [מ"ח.] דופן סותמה אבל חזה אינו סותם. אם תמצא נקב בקנה סמוך לאונה אשר מחזה היא עליונה תפשפש באותה אונה אם נתלשה מן הקנה, ואם הסימפון מכוון נגד הנקב דע כי כשהוציא הטבח הריאה תלשה וקרעה והיא כשירה ואם לאו טריפה.
<h2>דף נ.</h2>
ומקיפין בקנה, אם נמצא בו נקב למטה מן החזה ספק אם קודם שחיטה הוה אם לאחר שחיטה, נוקבין ומקרבין מחוליא דהוא טבעת לנקב שבטבעת וכן לנקב בבשר שבין הטבעות אי(ן) מינקבי של בין הטבעות לטבעות, חוליא הם הטבעות, בר חוליא בשר שבין הטבעות וחוליא הם ג' טבעות.
